שמן

שמנים מופקים ממקורות שונים בטבע ולכן האנרגיה שלהם משתנה בין חמה (שמן סויה לדוגמה), ניטרלית (שמן בוטנים לדוגמה) וקרירה (שמן שומשום לדוגמה). גם טעמם שונה על פי מקורם- לרוב השמנים מתוקים אך הם יכולים להיות גם מרים וחריפים. על פי הרפואה הסינית שמנים משפיעים מאוד על מערכת העיכול והמעי הגס. השמנים משמנים את המעיים וכך פותרים עצירות וחסימות מעיים. 
השמן הוא אחד מאבות המזון ואנו זקוקים לו להזנה. שמן צמחי מופק מדגנים וקטניות, אגוזים וזרעים. 
שמני מאכל מופקים בדרך כלל מזרעים עתירי שומן כגון חמניות, תירס,סויה שומשום ועוד. הם עשירים בחומצות שומן בלתי רוויות ונטולי כולסטרול. שמן המכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות כגון חומצות שומן לינולאית ולינולנית (שהן חומצות שומן חיוניות) הוא שמן טוב יותר משמן המכיל שומן רווי באחוז גבוה. לשמנים אלו יש יכולת בהורדת הכולסטרול הרע ובהעלאת הכולסטרול הטוב בדם. 
שמנים המופקים בתהליך של כבישה קרה עדיפים למאכל מאחר והם שומרים על איכות חומצות השומן, על כלורופיל, סטרולים, לציטין, קרטנואידים, ויטמין E ועוד מינרלים שונים. 

שמנים המופקים בתהליך זיקוק בתהליך ייצורם נפגע ערכם התזונתי. 
שמן הזית מומלץ מאוד מאחר והוא מכיל ברובו חומצות שומן בלתי רוויות והוא עשיר בחומצת הזית ובאחוז קטן של חומצה לינואלית (אומגה 6). לשמן הזית סגולות בהורדת רמת הכולסטרול הרע בדם וכן בהורדת יתר לחץ דם ועיכוב הפרעות לב. 
שמן אשר חומם מאבד מערכו התזונתי. הוא מעלה את רמות המחמצנים בגוף ופוגע בתאי הרקמות השונות במערכת העיכול.