Phone
סל הקניות שלי
טיפול-בגאוט

אילו מפרקים נפגעים בגאוט?


המולקולה של חומצת השתן נחשבת מאוד לא מסיסה ובעלת נטייה לשקוע במפרקים בעלי הטמפ' הקרירה יותר, לכן גאוט מתבטא לרוב במפרקים המרוחקים ביותר ממרכז הגוף. המקום הנפוץ ביותר בו מתפתחת דלקת הינו מפרק  שורש הבוהן בכף הרגל (הלוקס ולגוס). מקומות נוספים יכולים להיות תנוח האוזן וקצה האף. אך גאוט יכול להתבטאות גם במפרק הקרסול, בברכיים ובמקרים קשים וכרוניים גם בפרקי אצבעות הידיים. חשוב לציין כי  חומצת שתן מסוגלת לשקוע בגידים, וברקומות נוספות בעיקר פריפריאליות ולגרום לנזק ניכר ולארטריטיס דלקתי. חשוב לציין כי חולי גאוט עלולים לפתח גם אבני כליות מסוג חומצת שתן שכן לרמות הגבוהות של החומצה ישנה נטייה לשקוע אף בכליות.
מעבר למעורבות המפרקית בגאוט, חומצת השתן עלולה לגרום להופעת גושים תת עוריים הנקראים טופי, (TOPHI)  מדובר בשקיעת חומצת שתן מתחת לעור, באזורים שונים של הגוף, היוצרת גושים. גושים אלו עלולים לגרום להפרעות שונות בהתאם למיקומם. למשל, אם הם ממוקמים באזור כף הרגל, הם עלולים לגרום לכאב בעת דריכה. גוש באזור הפנים עלול לגרום להפרעה אסתטית.