Phone
סל הקניות שלי
אנמיה-אצל-תינוקות-וילדים
דיקור סיני


     


    • אנמית ילדים -בגישה אינטגרטיבית     

      מה זה בכלל אנמיה? 
      אנמיה מוגדרת כירידה במספר כדוריות הדם האדומות או בריכוז ההמוגלובין. 
      ישנן סיבות רבות לאנמיה, אותן ניתן לחלק לשתי קבוצות: 
      1. מצבים של הרס מוגבר- אנמיה המוליטית: מצד אחד עקב הפרעה אנזימטית (חסר G6PD, למשל) סטרוקטורלית (ספרוציטוזיס) או במבנה ההמוגלובין (טלסמיה), ומצד אחר- הרס עקב הפרעה מחוץ לכדורית, אימונולוגית או שאינה אימונולוגית. 
      2. מצבים של הפרעה ביצירת כדוריות דם עקב דיכוי של מח העצם מסיבות שונות (למשל תסמונות מולדות של כשלון מח העצם, זיהום, סרטן, כשלון כלייתי כרוני, הרעלת עופרת), או עקב חסר ברכיבים הדרושים ליצירה (ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12, נחושת, חלבון). 

      איזה סימנים יכולים להצביע על ילד אנמי? 
      הסימנים השכיחים לאנמיה (יופיעו בדרך כלל כאשר הערכים נמוכים מ7-8 ג%) הינם: 

      • עייפות 
      • איריטביליות (גריות גבוהה, רגזנות)
      • חיוורון 
      • טכיקרדיה (קצב לב מוגבר) 
      • הפרעות עיכול 
      יכולים להופיע גם: 
      • בחילה 
      • עצירות 
      • איבוד תיאבון 
      • איבוד משקל 
      • דיכאון 
      • בלבול 
      • בעיות זיכרון 
      • כאבים בפה או בלשון 
      במקרים חמורים יכול להופיע גם קוצר נשימה במאמץ, וסימני אי ספיקת לב. 

      חושדים שהילד אנמי? 
      קודם כל יש לעשות בדיקת דם. 
      המדד המראה כי יש או אין אנמיה הוא מדד ההמוגלובין. הוא יכול להופיע כ HG או HEMOGLOBIN. 
      ערכי ההמוגלובין נתונים לשינויים עם הגיל. הערכים התקינים הם: 
      שבועיים 16.5 
      3 חודשים 12 
      6 חודשים- 6 שנים 12 
      7-12 שנים 13 
      הערכים אצל ילדים זהים אצל בנים ובנות. 
      ישנם מדדים נוספים לאנמיה, הנותנים מידע מדויק יותר לסיבת האנמיה. 

      יש אנמיה, מה עושים? 
      יש לברר עם הרופא המטפל מה הסיבה. 
      הסיבה השכיחה ביותר הינה חסר ברכיבים חיוניים. אותה ניתן לזהות על ידי בדיקת הרכיבים 
      בדם. 
      במידה וחסר ויטמין כלשהו, לא צריך למהר ולקחת תוסף, יש לנסות ולהבין קודם מדוע יש חסר. 


      החסרים התזונתיים השכיחים אצל ילדים: 

      חוסר ב - B12 ויטמין B12 מיוצר על ידי חיידקים ותפקידו ליצר כדוריות דם אדומות. המקור היחיד לויטמין הוא במזון מן החי: בשר, עוף, דגים, גבינות, ביצים. 
      התצרוכת של הילד והמבוגר היא קטנה מאוד רק כ-1 מיקרוגרם ביום, לכן אין צורך בכמות גדולה של מזונות מן החי. בנוסף, בגוף ישנו מאגר של ויטמין B12 בכמות 2-5 גרם. לכן גם אם הילד אוכל מעט מזון מן החי או שלא אוכל בכלל חודשים רבים- הגוף יכול להתמודד ולהשלים את החסר. 

      הילד אוכל בשר אבל עדיין יש חוסר ב B12? 
      מצב כזה יכול להעיד על בעיית ספיגה. בעיות ספיגה יכולות לנבוע מבעיה באזור האילאום הסופי במעי, בו נספג הויטמין, היפופרתירואידיזם, הפרעה חיידקית במעי ומחלות נוספות. בכל מקרה יש להתאים את הטיפול לסיבה הספציפית. במידה והילד טבעוני, יש לנסות למצוא בכל זאת מוצרים אותם הוא יכול לאכול או להיעזר בתוסף שניתן בד"כ תחת הלשון או בזריקות. 

      חסר בחומצה פולית (B9)- חומצה פולית, כמו B12 גם היא מגיעה רק מהמזון וגם התצרוכת שלה נמוכה (20-59 מ"ג ליום) אך בניגוד לB12 מאגרי החומצה הפולית קטנים ולכן חוסר תזונתי הוא שכיח יותר במיוחד בזמן גדילה מהירה או בהריון. 
      בנוסף לסימני האנמיה, בחוסר בחומצה פולית ניתן יהיה לראות הפרעה במשקל ושלשול כרוני, במקרים קשים יש גם תרומבוציטוזיס ופניה נלווית ושטפי דם. 
      חומצה פולית נמצאת בעלים ירוקים, כמו ברוקולי, תרד מנגולד ועוד, אגוזים, בוטנים, קטניות, שמרים, מוצרים מן החי (בשר, עוף-במיוחד כבד, מוצרי חלב פרה, ביצים, דגים). 

      *שימו לב- לפעמים חוסר ב B12 יכול להביא לחסר בחומצה פולית ולהיפך ואנו נראה בבדיקת הדם חוסר רק של אחד מהם. 
      גם כאן יש לבדוק שהילד אוכל מהמזונות הנ"ל, במידה וכן יש לבדוק בעיית ספיגה. בעיית ספיגה יכולה לנבוע ממחלות דלקתיות של המעי הדק, זיהום חיידקי, צליאק, ציסטיק פיברוזיס, פגם מולד או כתוצאה מתרופות מסוימות. ברוב המקרים של בעיית ספיגה מספיק בדרך כלל הטיפול בתוסף ובמצבי תת ספיגה על רקע זיהום חיידקי משלבים טיפול אנטיביוטי על פי המלצת הרופא המטפל. 

      חוסר ברזל- אנמיה מחוסר ברזל היא האנמיה השכיחה ביותר בתקופת הילדות והינקות. חוץ מסימני האנמיה אותם הזכרנו בהתחלה יכולים להופיע גם הפרעות ריכוז וחשיבה, דלקת בלשון, סדקים בזוויות הפה ובציפורניים, אצל 10%-15% מהמקרים קיימת גם הגדלת הטחול ולעיתם מופיעה תסמונת pica (אכילת חול). 

      מדידת כמות הברזל בבדיקת הדם היא המעידה על חוסר ברזל. אך הברזל מוסע ומאוחסן בגוף בסיועם של שלושה חלבונים שונים: טרנספרין, טרנספרין רצפטור ופריטין ולכן גם עם רמת הברזל בבדיקת הדם תקינה, יש לבדוק את המדדים הללו. 

      דימום מוגבר הוא הסיבה השכיחה ביותר לחסר ברזל, לכן יש קודם כל לשלול אפשרות של דימום (דימום יכול להיות מאיברים פנימיים ולא נראה לעין כמו דימום מהמעי או מהכלייה) 

      במידה וסיבת החוסר אינה דימום, יש לנסות ולמלא את החסר התזונתי. 
      בשנים הראשונות לחיים, כאשר מפסיקים הנקה, רכיבי התזונה לעתים קרובות עניים בברזל וחוסר תזונתי מתפתח בקלות. הגיל המועד ביותר לאנמיה מחוסר תזונתי הוא 9 חודשים עד שנתיים וגיל ההתבגרות. 

      אז מה אוכלים? 
      המקור הטוב ביותר לברזל הוא בשר: בשר בקר, כבד, ללבות, טחול, הודו אדום, חלקי הודו תחתון. 
      אבל לא מומלץ לתת לילדים כמות גדולה מידי של בשר- אין צורך לאכול בשר כל יום. ניתן להסתפק ב2-3 בשבוע ואם הילד לא אוהב ניתן גם לקבל את הברזל כולו ממזונות נוספים: 
      דגים: דג סלמון, אמנון, פורל, אנשובי, סרדינם ומקרל. 
      גרעיני פשתן- אותם ניתן להוסיף לסלט, ליוגורט או לגרנולה. 
      טופו, פולי סויה, שעועוית אדומה, עדשים, חומוס גרגרים, אפונה ירוקה, תרד, פטרוזיליה טרייה, קולרבי, כרוב ירוק. ברוקולי, אגוזי, כוסמת. 
      גרעיני דלעת, קשיו, שקדים, צנוברים, אגוזי מלף , בוטנים, פקאן, חמניות. 
      טחינה משומשום מלא 
      לחם מחיטה מלאה. 
      ומה לקינוח? 
      שוקולד מריר ופירות יבשים אורגנים גם כן מכילים ברזל. 

      * שימו לב- לפעמים חוסר בויטמין C הוא זה שגורם לחוסר בברזל. לכן חשוב מאוד לצרוך גם מזונות עם ויטמיןC כמו פלפלים בכל הצבעים, עגבניה, פירות הדר, חמוציות, ברוקולי, תותים. 

      כמה ברזל צריך? 

      תצרוכת הברזל בילדות היא 0.8-1.5 מ"ג ליום אך הספיגה במערכת העיכול היא רק של 10% לכן יש צורך לאכול 8-15 מ"ג ברזל ביום. 
      אך כאמור יש ברזל במזונות רבים. 
      תזונה מאוזנת ובריאה תכיל כמויות טובות של ברזל. 

      הילד אוכל מאוזן ומסודר אך עדיין יש חוסר בברזל? 
      זהו השלב בו רבים מההורים הולכים לפתרון התוסף התזונתי של ברזל. 
      למרות שישנם היום תוספים מאוד טובים בשוק ללא תופעות לוואי, לא צריך למהר לרכוש תוסף תזונתי. 
      אם הילד לא מצליח לספוג את הברזל מהמזון, יש לכך סיבה. 
      • ישנם מזונות המפריעים לספיגה של הברזל כמו חלב, תה שחור, סיבי ירקות, סובין (גם סותרי חומצה, קפה ואלכוהול). יש לצרוך אותם לא בסמוך לארוחות המכילות ברזל. 
      • ישנן הפרעות בריאותיות נוספות שיכולות לגרום לחוסר ספיכה כמו אי סבילות לחלב, מחלת צליאק, מחלות מעי דלקתיות ומחלות ריאה מסוימות. 
      • מתחים וחוסר שקט נפשי של הילד יכול לגרום לחוסר ספיגה של ויטמינים ומינראליים. 

      תוסף המזון יכול להיות פתרון זמני, אך לא כדאי להסתמך עליו לאורך זמן. 
      מומלץ להתייעץ עם נטורופתית כדי להבין את שורש הבעיה ולהביא את הילד לאיזון. 



     


     


    טופס   הרשמה   לידיעון   אנרצ'י
     
    דוא"ל*
    שם
     
    הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים