Phone
סל הקניות שלי
קורונה-נפש

  •  מחשבות שאספתי על מה שקורה כאן ובעולם-
    הופעתו של נגיף הקורונה, הגיעה במטרה להראות לנו, האנושות כמה דברים שהתקשינו להבחין בהם ללא גורם חיצוני.

    1. הוא גורם לנו לבידוד.
    מצד אחד אצל האנשים שחיים בגפם - הוא מעצים את תחושת הלבד.
    ומצד שני הקורונה מחברת בדבק חזק את המשפחות הגרעיניות - מזכירה לנו מה חשוב, מאלצת אותנו לחזור לקירבה משפחתית והתמודדות עם הזוגיות והילדים.
    כל זאת כדי שניזכר שאנחנו ריקמה אנושית אחת המחוברת לכח הבריאה. 
    בתודעת האמת - אין אני. יש אנחנו.
    התנהלות אגואיסטית ותודעת בדידים (אני לעצמי) - מרחיקות אותנו מהאמת הגבוהה, פוגעות בטבע, בצומח, בחי ובעיקר בעצמנו.

    2. הקורונה מאוד מדבקת. לכל אחד יש השפעה משמעותית על האחר - האם יחלה או ישאר בריא.
    באופן סימלי זה מזכיר לי שיש לנו השפעה תודעתית על האחר. (אולי ''שפעת'' זה מלשון ''השפעה'').
    האנרגיה של עצמי היא מדבקת ומשפיעה על אנשים בסביבתי. כשאני חושבת מחשבה שיפוטית על האחר, אני משפיעה על האנרגיה שלו לרעה, אפילו אם לא אמרתי לו.
    ההשפעה הזאת גם מקרינה על האנרגיה הגלובלית, ופוצעת את מערכת החיסון הגלובלית של כדור הארץ. (כן כן, גם לאנרגיה הקוסמית של כדור הארץ יש מערכת חיסון גלובלית!). 

    3. הקורונה מסמלת ''כתר''. 
    בתודעת הנסתר - הכתר הוא החיבור ביננו האנושות לאנרגיה האלוהית הטהורה. אותה אנרגיה היא תדר טהור של אהבה ללא תנאי, חמלה, אחדות ונתינה.
    חשבתי על זה ש''מחלה'' - זה ערבוב האותיות של חמלה. מה שמרמז לי שהתבלבלנו.
    התרחקנו כל-כך מ-'חמלה' אחד כלפי האחר וגם כלפי עצמינו, שהפכנו לחברה 'חולה'.
    דווקא הקורונה מחזירה אותנו לפעול מתוך חמלה, נתינה, אהבה (זה קורה במיוחד בישראל, עם כל היוזמות של עזרה הדדית לאוכלוסיות חלשות, בכל פעם שיש משבר).

    4. ‏''ואהבת לרעך כמוך'' - פתאום יש פעילות מוגברת של ערבות הדדית. אנחנו ממש נדחקים לפינה על מנת שזה יקרה ביתר שאת. 

    5. ‏שמתי לב שבישראל הקורונה הרימה ראש מפורים, וממשיכה עכשיו לתוך פסח.
    פורים מסמל בין היתר התחפשות והעמדת פנים.
    הקורונה מבקשת מאיתנו להסיר את המסכות, ולחזור למקור, לאמת הפשוטה. ליותר תקשורת אישית וישירה, ופחות מסכים. (מסכות = מסכים). 
    פסח - עוסק במסע מעבדות לחירות.
    ברור לכולנו שכבר זמן רב אנחנו לא חפשיים באמת. אנחנו באשליה של חופש ("מחופשים"), במירוץ אחרי הישגיות, מכורים למסכים, לג'אנק פוד ולמוצרי צריכה. קצת שכחנו איך לחיות בפשטות.

    6. עפ''י שיטת ריפוי הנקראת ''ריקול הילינג'' - החוקרת איזה קונפליקט ריגשי עומד מאחורי כל מחלה:
    וירוס הקורונה מבחינה רגשית - קשור לקונפליקט טריטוריאלי. למשל תחושה שחודרים לי לטריטוריה, פלישה פיזית למרחב הפרטי שלי, או טריטוריה סמלית - כשמעירים לי, שופטים אותי, מבקרים אותי, על נושאים פרטיים או אינטימיים.
    כשהמחלה מתפתחת לדלקת ריאות - שם נמצא קונפליקט של פחד (אפילו פחד מוות), חרדה, וקושי כלכך גדול ש''איני יכול לסבול יותר''.
    במקרה של מגיפה, מדובר גם על אותם רגשות אך באופן גלובאלי, של אוכלוסיות שלמות. ענייני טריטוריה בין עמים, ופחדים למיניהם.
    כל התנאים הריגשיים להתפרצות הקורונה היו קיימים בסין:
    תנאי העבדות, החשש מביקורת הממשל ותחושת- ''אני לא יכול לסבול זאת יותר'', היוו בסיס להתפתחות המגיפה.
     
    אז מה בסך הכל קורה כאן? 
    יש לנו תנועה תודעתית-אנרגתית המבקשת ריפוי - זה מתחיל מהרמה האישית וממשיך לגלובאלית.
    לכל אחד מאיתנו יש אחריות לתיקון אישי אשר יתרום גם לריפוי העולמי.

    איך נעשה זאת?
    כל אחד יעשה כמיטב יכולתו לחזק את מע' החיסון העצמית - הגופנית, הריגשית והרוחנית. 
    למשל:
    • גופנית - נאכל מזונות בריאים ומזינים יותר, נעשיר את התזונה בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות וזרעים.
    • נשתה הרבה מים וחליטות צמחים, ונפחית מזון מעובד, תעשייתי, וסוכרים למיניהם. 
    • אפשר להיעזר גם בפורמולות של צמחי מרפא למי שצריך חיזוק אקסטרה. 
    • בפאן הריגשי-רוחני: כשעולים פחדים וחרדות, נבין שפחד קשור לעתיד, אבל במציאות אין עתיד, יש רק הווה. אז כדי להחזיר את התודעה להווה -
    • נודה על מה שיש  גם על מה שטריוויאלי.
    • אם אני בשיפוטיות על האחר, אזכיר לעצמי לראות את הטוב שבו.
    • כשאני מבקרת מישהו או מתנגדת לו, אחפש את המשותף לנו.
    • אלה מחשבות שיחזירו אותי לתודעת אחדות. 
    • להימנע מרעלים חיצוניים - אמצעי התיקשורת ואפליקציות עדכון למיניהן מגבירים מאוד את ההפחדה. אין שום תועלת בזה, אז עדיף להפחית מינון למינימום האפשרי.
    • וקצת ויטמינים רגשיים שיכולים לעזור: לחפש להיות בשמחה, לשיר, לזייף, לרקוד ולצחוק.
    • לבחור אילו תכנים אני מכניסה לתוך עולמי: לקרוא טקסטים מעודדים, מעניינים (כל אחד לפי תחומי העניין שלו), לעשות מדיטציות, ולקרוא ספרים שלא הספקנו.
    • ליצור, לצייר, לשמוע מוזיקה, לבשל, ובכלל - להיות יצירתיים בכל תחום שהוא. 

    אז בימי סגר טרופים אלו - אני מאחלת באהבה לכולנו שנצליח להפיק את כל הטוב מהקורונה, שנחזור לחמלה, שנתעלה על עצמנו, ושנצא לחירות אמיתית.

    * בתמונה - רגע ספונטני של אחדות, הנאה, ופרצופים מצחיקים 

    כתבה: כלנית אושפיז - מטפלת בנטורופתיה ואימון הוליסטי, בין היתר מטפלת בהתמודדות עם סטרס ולחצים ריגשיים.



 


 


טופס   הרשמה   לידיעון   אנרצ'י
 
דוא"ל*
שם