Phone
סל הקניות שלי
טיפול-היפותאירואידיזים
היפותירואידיזם - תת פעילות בלוטת התריס


     

    • סובל מעייפות, תשישות, חולשה או עצירות?
      עולה במשקל ללא קשר לכמות המזון הנכנס לך לגוף?
      יתכן ושורש הבעיה מצוי בבלוטת התריס שלך!

      כיום, כמעט בכל מעגל משפחתי, חברי, אנחנו נתקלים במישהו שסובל או מכיר מישהו שסובל מתת פעילות בלוטת התריס והתופעות שנשמעות די דומות זו לזו. מתחיל בעייפות לא מוסברת, הצורך לישון בכל מקום, הרגשה שלא משנה מה עושים, לא מצליחים לרדת במשקל, מצב רוח ירוד ללא סיבה, הרגשת כבדות, הרגשה שנעלם הניצוץ והמוטיבציה לקום ולעשות דברים, הסטרטר התקלקל, הדימוי העצמי ירד, הרגשת נפיחות וחוסר נוחות עצמית.
      הלכתם לטיפול וקיבלתם כדור שכנראה ילווה אתכם לאורך כל החיים.
      מרגישים שאתם רוצים את החיות בחזרה? להחזיר את הניצוץ והסטרטר? לעשות, לנוע וליהנות מהחיים? לרפואה הנטורופתית ובכללה המשלימה, ישנן פתרונות לא מעטים שייתכן ויוכלו לעזור לכם להחזיר את חייכם למסלולם ולטפל בבלוטה הכל כך חשובה הזו שנמצאת בגופנו ואחראית על לא מעט תופעות בגופנו.
      אז רגע לפני שאתם פונים לטיפול תרופתי שייתכן ויגרום לכם לתלות לכל החיים, בואו לשמוע כיצד הטיפול הנטורופתי יכול לעזור לכם!
       
      מהי תת פעילות של בלוטת התריס?
      בלוטת התריס הנקראת גם בלוטת המגן היא בלוטה הממוקמת בבסיסו הקדמי של הצוואר, בעלת צורה דמוית פרפר.
      זוהי בלוטה הורמונלית, האחראית על קצב חילוף החומרים בגוף באמצעות ייצור הורמון המכונה תירוקסין (T4) וטריודותירונין ((T3, אלו הורמונים בעלי השפעה רחבה ביותר.
      באדם הבוגר, הורמונים אלו קובעים את "קצב הפעילות" הבסיסי של הגוף: השפעה על קצב הניצול של שומנים, חלבונים ופחמימות, ויסות טמפרטורת הגוף והעלאת קצב הלב.
      בילדות, הורמונים אלו חשובים להתפתחות המוח והעצמות.

      הורמוני בלוטת התריס:
      ההיפותלמוס (הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית, האחראי על הוויסות ההורמונלי בגוף ומווסת בהתאם לצורך, את הפרשת ההורמונים מההיפופיזה) מחובר לבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) המשחררת הורמון המווסת את הפרשת הורמוני בלוטת התריס.
      בין ההורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה), נמצא הורמון ה- TSH, אשר מגרה את בלוטת התריס לייצר את הורמוני התריס, שהחשוב מבניהם הוא התירוקסין (T4). כאשר רמתו של ההורמון המופרש מבלוטת הפרשה עולה, כך מדוכאת הפרשת ההורמונים המשתחררים מההיפתלמוס ומההיפופיזה (ולהיפך). זאת אומרת, שככל שמופרש לדם יותר הורמון TSH , כך מופרשים לדם פחות הורמוני בלוטת התריס T3  ו- T4.  
       
       
      סוגים של תת-פעילות בלוטת התריס:
      • תת תריסיות קלינית-
      כאשר יש רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס T3 ו- T4, ורמות גבוהות של TSH- זוהי תת תריסיות ראשונית קלינית, שמקורה בייצור פגום של הורמוני בלוטת התריס.
      כאשר יש רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס T3 ו- T4, ורמות נמוכות של TSH-  זוהי תת תריסיות משנית קלינית, שמקורה בבעיה בהיפופיזה.
      • תת תריסיות- תת קלינית-
      כאשר יש רמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4  ורמות גבוהות של TSH- זהו מצב שבו הגוף מפצה על תפקוד לקוי של הבלוטה בכך שיש הגברה בייצור ה - TSH  מההיפופיזה.

      הגורמים לתת פעילות בלוטת התריס:
      1. מחסור ביוד- בעבר, הגורם הנפוץ ביותר לתת פעילות תריס היה מחסור ביוד. בלוטת התריס מוסיפה יוד לחומצת האמינו טירוזין כדי להפיק את הורמוני בלוטת התריס. מחסור ביוד עשוי לגרום לתת פעילות התריס, לבלוטת תריס מוגדלת (גויטר) או לשניהם יחדיו. כיום, נדיר למצוא מחסור ביוד, כיוון והוא מוסף למלח השולחן. סיבה נוספת להתפתחות גויטר היא צריכת יתר של גויטרוגנים – מזון המונע את ספיגת היוד וניצולו בגוף. מזונות גויטרוגנים הם ירקות מצליבים (לפת, ברוקולי, כרוב, כרובית, כרוב סיני, כרוב ניצנים, כרוב מסולסל, עלי חרדל, צנונית, חזרת) וכן, פולי סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן.
      2. מחלת השימוטו - הסיבה הנפוצה ביותר לתת פעילות בלוטת התריס. זוהי מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הבלוטה, יוצרת דלקת והורסת אותה. נוגדנים נקשרים לבלוטת התריס ומונעים ייצור רמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס. יש הטוענים שייתכן והתגובה החיסונית כלפי הבלוטה נגרמת על ידי חשיפה לווירוס, חיידק או פגם תורשתי.
      3. ניתוחים – ניתוחים של בלוטת התריס או הסרתה, עלולים להפחית או להפסיק את הפרשת הורמוני הבלוטה.
      4. לאחר לידה – אצל 5-10% מהנשים מתפתחת תת-פעילות בלוטת התריס לאחר הלידה. מצב זה עשוי לחלוף מעצמו מספר חודשים לאחר הלידה. כמו כן, ישנן נשים המפתחות את תת פעילות בלוטת התריס במהלך ההיריון.
      5. הקרנה באזור בלוטת התריס בטיפול במחלה ממארת, גורמת להרס הבלוטה.
      6. סיבות נוספות לתת פעילות: מתח נפשי, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, חוסר איזון הורמונלי, תרופות מסוימות, כשל בבלוטת יותרת המוח.
       
      כיצד מאבחנים תת פעילות בבלוטת התריס?
      אבחון תת הפעילות נעשה באמצעות בדיקת דם.
      ישנם מקרים מסוימים שבהם בדיקות הדם השגרתיות להורמוני בלוטת התריס אינן רגישות מספיק בכדי לאתר צורות קלות של תת פעילות. אנשים הסובלים מסוג זה, אינם מאובחנים כלל.
      בנוסף, סימנים ראשוניים לתת פעילות של בלוטת התריס, הם כאשר מטופל מתלונן על עייפות, תשישות ועצירות.

      תסמינים לתת פעילות בלוטת התריס:
      • חילוף חומרים ירוד – ירידה בהפרשת הורמוני בלוטת התריס גורמת לירידה בקצב הניצול של שומנים, חלבונים ופחמימות. לכן הסימפטומים הנפוצים הם עלייה מתונה במשקל ורגישות לקור המורגשת בידיים ורגליים.
      • עלייה בכולסטרול ובטריגליצרידים (שומני דם). עלייה זו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. תת פעילות בלוטת התריס גורמת לעלייה בחדירות הנימית, ולניקוז לימפטי איטי הגורם לבצקות. תתכן גם עלייה בלחץ הדם.
      • עור – יבש ומחוספס וקשקשת שמכסה את העור.
      • שיער – יבש שביר וגס, נשירת שיער מואצת.
      • ציפורניים – דקות ושבירות המתאפיינות בחריצים אלכסוניים.
      • היבט הורמונלי – חוסר חשק מיני בקרב גברים, שינויים במחזור החודשי, אי פוריות (קושי להיכנס להריון) והפלות.
      • היבט נפשי – דיכאון, חולשה ועייפות הם בדרך כלל הסימנים הראשוניים לתת פעילות תריס. ייתכנו גם חוסר ריכוז ובעיות זיכרון.
      • שלד שריר - שרירים חלשים ומפרקים נוקשים הינם סממנים בולטים בתת פעילות תריס.
      • תופעות נוספות: אדישות, עצבנות, כאבים ומחושים, רגישות לחום ולקור, דלקות חוזרות ונשנות, נדודי שינה, קוצר נשימה, עצירות ותפקודי כליות ירודים, חרדה והתקפי פאניקה, הפרעות ריכוז וזיכרון, כאבי ראש, תסמונת קדם וסתית, תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, תסמונת מנהרת שורש כף היד, אצירת מים ברקמות הגוף, יובש בעיניים/ ראייה מטושטשת, אנמיה ונטייה להופעת חבורות על העור, קצב ריפוי איטי של פצעים, צרידות וכן תחושת נימול בקצות הגפיים.
       
      טיפול טבעי בתת פעילות בלוטת התריס:
      הנטורופתיה היא גישה רפואית- הוליסטית, רב תחומית, הפונה אל כוחו המרפא של הטבע, תוך ראיית האדם כמכלול של גוף ונפש. הנטורופתיה מעודדת מנגנוני החלמה וריפוי פנימיים של הגוף.
      לנטורופתיה כלים רבים לטיפול בתת פעילות תריס וביניהם:
      • תזונה לטיפול בבלוטת התריס:
      1. חשוב להקפיד על 3 ארוחות עיקריות ביום, ועוד 2-3 ארוחות ביניים כדי למנוע ירידת סוכר בדם ולהורדת רמות הקורטיזול (הורמון שמשפיע על חילוף החומרים בגוף, מעודד עליית גלוקוז בדם ועוד) כדי שתהיה פחות דרישה למתוק .
      2. צריכת מזון עם סיבים תזונתיים – פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.
      3. הורמוני בלוטת התריס מופקים מיוד וחומצת האמינו טירוזין. מזונות גויטרוגנים (מפורטים לעיל) חיים עלולים לגרום למחסור ביוד, כיוון שהם מתאחדים עם היוד והופכים אותו בלתי זמין לבלוטת התריס. כאשר מבשלים מזונות אלה, מנטרלים את התרכובות הגויטרוגניות המצויות בהם (מלבד הסויה) , וניתן לאכול מהם ללא חשש.
      4. מזונות מומלצים המכילים יוד - רצוי להרבות באכילת אצות ים כמו קלפ, נורי, קומבו, וואקמה ודגי ים.
      5. חומצות שומן חיוניות המצויות בזרעי פשתן, אגוזי מלך ובדגים הינן חשובות לתפקוד בלוטת התריס. הן מפחיתות את רמת הדלקתיות בגוף ובעיקר באזור הבלוטה, תורמות לטיפול במצבי דיכאון ולתפקוד תקין של מערכות הגוף.
      6. יש להקפיד על תזונה עשירה בויטמינים ומינרלים הדרושים לייצור הורמוני בלוטת התריס כגון: 
      אבץ  - מצוי בפירות ים (בעיקר בצדפות), שעועית, דגנים מלאים, שיבולת שועל, אגוזים, שקדים, גרעינים וזרעים.
      נחושת – מצויה בביצים, שמרים, שעועית, דגנים מלאים, פירות ים, אפונה, פלפל שחור, אגוזים וזרעים.
      סלניום – מצוי באגוזים (בעיקר באגוזי ברזיל), שמרים, זרעים, דגנים מלאים, שיבולת שועל, מאכלי ים, נבט חיטה, קטניות, פטריות, שום ובצל.
      טירוזין – מצויה באצת ספירולינה, במוצרי סויה, מוצרי חלב כמו ריקוטה וגבינת קוטג', טונה, שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי פקאן, גרעיני דלעת, שומשום ושעועית.

      *סלניום מוריד את רמות נוגדני בלוטת התריס על רקע אוטואימוני (מצב בו הגוף מייצר נוגדנים התוקפים את הגוף עצמו, עקב פעילות הנוגדנים נוצרת דלקת שהורסת את האיבר המודלק).
      *אבץ, נחושת וסלניום הינם מינרלים חיוניים הממירים T4  ל- T3 .
       
      • תוספי תזונה לתת פעילות בלוטת התריס: אבץ, נחושת, סלניום, ויטמין C, ויטמין E וחומצות שומן חיוניות. אלו מורידים את נוגדני בלוטת התריס על רקע אוטואימוני ועוזרים בייצור הורמוני בלוטת התריס.
      • רפלקסולגיה: הינה שיטת אבחון וטיפול הוליסטית המשתמשת בעיסוי ולחיצות בכפות הרגליים. בבסיס השיטה, עומדת ההבנה כי הגוף ומערכותיו, משתקפים בכפות הרגליים ועל ידי לחיצות בעוצמות משתנות ובאזורים מסויימים בכפות הרגליים, ניתן להשפיע על איברי הגוף ומערכותיו. הרפלקסולוגיה מעניקה כוח ואנרגיה המשפרת את הזרימה בגוף, עוזרת לשבור את מעגל הכאב על ידי הגברת זרימת הדם לאזור הפגוע ותורמת להחזרת האיזון הנפשי והפיזי. בתת פעילות תריס- הרפלקסולוגיה מחזקת את מערכת החיסון ותורמת לאיזון המערכת ההורמונלית, משפרת את זרימת הדם לאזור בלוטת התריס וכך משפרת את תפקודה. מרגיעה מאוד, מורידה סטרס ועוזרת לתמוך באיברים אחרים בגוף. מבחינה הוליסטית- בלוטת התריס קשורה לקצב החיים, כאשר נמצאים בפעילות עודפת ומאומצת, כאשר הקצב לא מתאים, בלוטת התריס תאותת לנו על כך. בנוסף, בלוטת התריס נמצאת באזור צ'אקרת הגרון וקשורה לנושא של ביטוי רגשות ותקשורת.
      • ארומתרפיה: שמן גרניום, יסמין, נרולי, ברגמוט, רוז וקוקוס. שמנים אלו תורמים לפעילותה התקינה של בלוטת התריס.
      • פרחי באך: טיפול זה תומך בגישה שלכל מחלה, כאב או הפרעה פיזית ישנו גורם נפשי. על ידי טיפול במישור הנפשי נקל על התסמינים הגופניים. בתת פעילות תריס- תמציות אלו מותאמות לפי אישיותכם ונטיותיכם, הן מחזקות, מאזנות ומעודדות. הן תורמות לסימפטומים המאפיינים את תת פעילות בלוטת התריס והן להרגשה הכוללת.
      • הידרותרפיה: הנחת תחבושות קרות וחמות לסירוגין על אזור בלוטת התריס עשויות אף הן לתרום לאיזון הבלוטה.
      • פעילות גופנית: משפרת את תפקוד בלוטת התריס, מפיגה מתחים, מעלה את קצב חילוף החומרים וכן את יכולת הבלוטה לייצר את הורמוני התריס.
      • הימנעות משתיית מי ברז: המכילים פלואור וכלור - שני חומרים כימיים המעכבים את יכולתו של הגוף לספוג יוד.
      • טיפולי גוף נפש, יוגה, מדיטציה- תורמים רבות לאיזון הנפשי והפיזי, מפחיתים רמות סטרס, מאטים קצב חיצוני ופנימי ותורמים רבות לאיזון בלוטת התריס.
      • דיקור סיני- ידוע מאוד כטיפול יעיל לאיזון בלוטת התריס. תחילה מאבחנים את חוסר האיזון באמצעות הרפואה הסינית ואז מטפלים בהתאם.
      בתור מטפלת, אני רואה לא מעט מקרים בהם אנשים מסתובבים עם תת פעילות בלוטת התריס ולא מודעים כלל לסיבות האמיתיות הגורמות למצבם הבריאותי. מקרים רבים בהם נשים מנסות להיכנס להריון ולא מבינות למה הן לא מצליחות להפרות. מצבים שונים שמטופלים מתלוננים עליהם והסיבה, המקור, השורש של כל מצבם הוא תפקוד לקוי של בלוטת התריס.
      תת פעילות בלוטת התריס הינה בעיה נפוצה מאוד, אשר מאוד חשוב לאתרה ולטפלה. אם הנך סובל מהתסמינים שצוינו לעיל - גש להיבדק בהקדם!
      אם מאתרים את תת פעילות בלוטת התריס בזמן (לפני שיש תופעות המצריכות טיפול תרופתי), ניתן לטפל בבלוטה בצורה טבעית ויעילה ולא להיות כבולים לכדורים לאורך כל החיים.
      את הטיפול יש לבצע תחת השגחת מטפל ורופא מקצועי.

       
      כותבת המאמר רונית קוגלר R.Na, מטפלת באנרצ'י רפואה משלימה, בעלת ניסיון וידע רב, בנטורופתיה, הרבליזם קליני ורפלקסולוגיה. לפרטים נוספים על רונית הקליקו


      סובלים מתת-פעילות בלוטת התריס? אפשר לטפל בבעיה! לקביעת תור לטיפול חייגו עכשיו: 077-5055255
       
     





    טופס   הרשמה   לידיעון   אנרצ'י

        דוא"ל*
    שם



    סובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס? לחצו כאן למידע על תרופה טבעית לתת פעילות של בלוטת התריס.