למה כאבים כרוניים "נתקעים" בגופינו?

אדם מגיע ומספר כי היה מעורב בתאונת דרכים לפני שנה, מאז כאב גב תחתון מורגש תמידית עם החמרות ונסיגות. קורה גם שמגיעים ומספרים כי הייתה נפילה באמבטיה לפני 10 שנים, מאז היד מורגשת כבדה, קשה… אך רפואית הכל תקין.
הסיפור הנפוץ הנוסף הוא שמספרים כי נקעו רגל/ היה שבר / היה ניתוח / נקרעה הרצועה, ומאז כל האיזור ממשיך לכאוב שנים. המכנה המשותף לכל הסיפורים הוא שהכאב מופיע בעקבות אירוע מסוים ולא עוזב. הכאב לא עוזב למרות שהגוף כבר היה אמור להישתקם, עבר מספיק זמן לרקמות להתחדש ותקופה מספיק ארוכה על מנת לווסת זרימת דם תקינה לאיזור כולל רגנרציה של מערכת העצבים במקום שהיה פעם פצוע. 

למה הכאב לא עוזב? איך לרפא את הכאב?

מההתבוננות המתמדת, מהקליניקה, מהספרים ומעבודה עצמית אני כל יום נחשפת לכך שלכל מחלה ולכל כאב, לכל אירוע בחיינו יש לפחות 8 סיבות/רמות: 

1. רמה גופנית

2. רמה רגשית

3. רמה מחשבתית

4. רמה תודעתית

5. רמה סיבתית

6. רמה סביבתית

7. רמה חברתית

8. רמה ייעודית. 

כאב נתקע, כאשר חוסר איזון כלשהו בחיים כולל שלוש רמות ויותר.
השילובים הנפוצים שזיהיתי כוללים משולש גופני-רגשי-מחשבתי ומשולש גופני-רגשי-חברתי, משולש רגשי-חברתי-ייעודי.
התאונות, הנקעים, הנפילות, וקריעת הרצועות - זה ה"קש האחרון ששובר את גב הגמל".
אירועים מסוג זה קורים כאשר בן אדם מתעלם מעצמו, מהצרכים שלו, מהרגשות שלו מעייפות כרונית, ממערכת יחסים תובענית. מתעלם תקופה ממושכת.

לדוגמה -
בעיות גב וצוואר נתקעים בדרך כלל מתחושת חוסר וודאות, עומס יתר, כשאנו סוחבים מישהו על כתפינו ולא מתוך אהבה ורצון אלא מתוך חובה, כאשר מנוחה נתפסת כעצלנות ומפעילה רגשות אשם, כאשר פועלים בניגוד לרצון שלנו במטרה לרצות אחרים, כאשר קיימת קשיחות מחשבתית, אין גמישות בחיים. 

כאבי ידיים וכתפיים נתקעים מתוך תחושה של אוזלת יד בתחום מסוים בחיים, הרגשה של ניצול, כשממשיכים לעבוד גם אם זה מביא לתסכול, סבל וחוסר סיפוק. כאבי כתפיים וידיים יכולים לשמש כהגנה מפני אגרסיות פנימיות שלנו, שלא נפגע במישהו מתוך כעס. הכאבים מונעים מאיתנו להזיק לאחרים. 

כאבי ברכיים נתקעים כאשר ישנו פחד לצעוד קדימה בחיים, אין ראיית מטרות, חוסר מוטיבציה להתפתח, תקיעות.

למה דווקא הרבה מן הכאבים נתקעים ברקמת השריר ורקמות חיבור? 

כי רקמת השרירים היא זאת שסופגת את עודפי העומסים ממערכת העצבים. פגיעה במערכת העצבים עלולה להיות קטלנית לגוף, לכן כאשר גופינו חש שמערכת העצבים עמוסה מדיי, הגוף יודע לנווט את העומס לרקמת השריר ורקמת החיבור - גידים ורצועות, כי רקמות אלה הן חזקות יותר, ופגיעה זמנית בהן אומנם יכולה לשתק שרירים מסוימים אך לא מאיימת על חיי האדם.

כיצד נוצר עומס יתר במערכת העצבים שמועבר לרקמת השרירים, מכווץ אותה וגורם לכאב כרוני? 

המנגנון פשוט מאוד. כל אירוע מעלה מחשבה, מחשבה מפעילה רגש, רגש מתורגם להורמונים. הורמונים משפיעים על הגוף ישירות. לדוגמה, עצב - מפעיל הורמון מלטונין, גועל - מפעיל הורמון אצטילכולין, כעס - מפעיל הורמון נוראדרנלין.
הורמונים אלו בריכוזם התקין אחראים על פירוק שומנים, הזנה של שרירי הלב, הנעת הדם במוח, שינה, הפעלת תגובה "הילחם או ברח". מי שחווה סטרס מתמיד, לחץ, דאגות אינסוף במשך שנים, ריכוז ההורמונים אצלו יוצא מאיזון. כך שמי שמרבה לכעוס, להתעצבן בין אם מבטא זאת בצורה אגרסיבית ובין אם שומר בפנים, יטה לחוות כאבי ראש, בעיות לב, כולסטרול גבוה, טונוס שרירים מוגבר, התשה של המערכות וכתוצאה מכך - כאבים כרוניים, חולשה ועייפות.

להיות בריא זאת אומנות, זאת השקעה, זה מדע רב תחומי. כל מקרה הוא ייחודי ורק לאחר תחקיר מעמיק ניתן לצלול לעומק, לשורשים של התסמינים. הכאב מספר סיפור, מזמין (אפילו מכריח אותנו) להפנות את תשומת ליבנו פנימה, להתפתח. כך הגוף משוחח איתנו, מסביר לנו, משכנע אותנו. הגוף הוא משוכלל והוא עוזר לנו על ידי כל סימפטום ולו הקטן ביותר. הגוף תמיד יודע ושואף למזער נזקים! 

כך, אני מזמינה אתכם להודות לו, לסמוך עליו, להקשיב לסימנים ולעזור לו להישאר בריא.
איזון רגשי פנימי זה אוצר יקר ומפתח לאיזון גופני.

בכמעט 80% מהמקרים של הכאבים הכרוניים, יש מה לעשות! לעשות בנוסף לטיפול המקובל כמו כדורים, בדיקות הדמייה, פיזיותרפיה, ניתוחים לפעמים. יש להקשיב למסרים של הגוף, לעשות בדק בית, לשנות אורח חיים, לשנות תזונה, להתמיד בפעילות גופנית מתאימה, הודיה לגוף, לחפש דרך לאושר האישי.

מילנה וורונוב גולדמן Ph.d  Dip.Ac - הינה מטפלת ברפואה סינית. לפרטים נוספים על מילנה הקליקו