Phone
סל הקניות שלי
אלמנט-אדמה

  • "אלא תולדות השמיים והארץ...ויצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה." 
    "בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לוקחת, כי עפר אתה ואל עפר תשוב." 
    (בראשית ב-ג) 
    אלמנט האדמה מסמל את המחזוריות בטבע ויכולת השינוי. רחם ממנו ניזונים, קבר אליו נאספים. 
    האסוציאציה המרכזית באלמנט האדמה כמעט בכל התרבויות היא: "אמא אדמה". מושג מרכזי ממנו ניזונים, מקבלים תמיכה ויציבות, צמיחה, פוריות ממנו נולדים ואליו חוזרים. 
    המנטרה של אלמנט האדמה הוא: "ציר המאפשר שינוי". הפרדוקס במשפט שציר הינו מרכז, בסיס מעגן. ואילו השינוי הוא הבשלה תנועה, פוריות, הזנה, צמיחה, טרנספורמציה. הקונספט הוא סטטיות שיוצרת דינמיות, חייב יין כדי לייצר יאנג. 
    האדמה הינה דחוסה יציבה כבדה אבל מעצם זה היא מאפשרת פוריות והבשלה. בכדי שקרקע תהיה פוריה היא צריכה להיות כבדה (לעומת דיונות חול שאי אפשר לגדל עליהן כלום). 
    לאדמה יש נטייה לצבור לחות. האיבר אשר משויך לאדמה הוא הטחול והקיבה. ולכן, כאשר הטחול יהיה חלש, הוא יצבור לחות מכיוון שלא יוכל לבצע הנעה והתמרה של נוזלים. 
    ב-4 העונות כל עונה עוברת דרך אלמנט האדמה מעצם היותו המרכז האנרגטי הוא זה שמופיע בכל אחד מהשלבים של מעבר מעונה לעונה. שם יש שינוי רב, באותה תקופה דרך החזרה למרכז נטענת בכוחות חדשים ועוברת טרנספורמציה לעונה הבאה. 
    האיבר הקשור ביותר לאדמה הוא הרחם. הרחם עוטף ומעגן הוא השורש של החיים. התינוק משתרש ברחם, ניזון מהאמא דרך השיליה ומתוך הסטטיות של הרחם מתאפשרת צמיחה. חבל הטבור מחובר לטבור עצמו שלפי האסוציאציה של הרפואה סינית, הטבור נחשב למרכז והוא האזור של הטחול שזה מרכז אלמנט האדמה והכיוון שלה. בלידה יש קריעה מהחיבור החזק שממנו התינוק ניזון. לאחר הלידה התינוק ניזון בהנקה מהפה שזוהי תחילת העיכול (קיבה) שהיא חלק מאלמנט האדמה. (האיבר אליה נפתח אלמנט האדמה הוא פה/שפתיים) 

    מאפייני טיפוס האדמה: 
    מבנה גופם מלא ובשרני עם נטייה למאסיביות, ראש גדול, פנים עגולים, כפות רגליים רחבות, תנועתם יציבה ומעט כבידה גוון פניהם נוטה לצהבהב. טיפוסים אימהיים ואמפטיים, תומכים, אנשי משפחה חמים, צורך בחום, מגע, יציבות, סביבה תומכת, ורצון להיות עם הרגליים על הקרקע. נטייה לנתינה וקבלה ללא תנאי. חמלה, זהו הרגש האימהי המשוייך לאלמנט זה ומאפיין אותו.מהותה של האדמה להניב פירות למרות שהיא אינה נהנת מהם בדומה לאמא שמצמיחה חיים מתוכה תומכת, אוהבת ומעניקה ללא תנאי. 
    המשלנו את האדמה לחומר כבד ודחוס הנאסף סביב עצמו, בעל צורה ברורה המאפשר צמיחה ובונה את הגוף שהביטוי הפיזיולוגי לכך הוא: רקמת גוף, שרירים. הטעם המשוייך לה הוא הטעם המתוק שזהו הטעם והריח של האדמה (כמו פרי בושר). הצבע שמאפיין אותה הוא חום שזהו צבעו של האדמה עצמה. 

    התייחסות למעגל: 
    האדמה נוצרת מהאש, היא יוצרת מתכת, מבקרת את המים, ומבוקרת ע"י העץ. 
  • תפקודי הטחול:
    הטחול נחשב לאיבר ייני הוא הבן זוג של הקיבה במעגל חמשת האלמנטים ושניהם משוייכים לאלמנט האדמה. 
    הוא אחראי על הנעה והתמרה של נוזלים צ'י ודם הוא מקבל את תוצרי פירוק מזון ראשוניים מהקיבה לאחר תהליך העיכול ומבצע מיצוי אנרגטי ומתמיר אותם לאנרגיית המזון המכונה GU QI המשמשת כחומר גלם אנרגטי לייצור צ'י ודם. כמו כן אחראי הטחול על הנעה והתמרת נוזלים בגוף ומבצע את החלוקה הראשונה במסלול הנוזלים בגוף. עקב תפקוד מרכזי זה הטחול הינו איבר בעל חשיבות מכרעת בכל הנוגע לתפקודו השותף והבסיסי של גופנו ומשפיע ישירות על איכות האנרגיה הנרכשת על איכות הדם בגופנו והזנתו. 
    הטחול אחראי על השליטה בדם ע"י כך שהוא מחזיק את הדם בכליו ומניע צ'י ודם. 
    בנוסף הוא שולט בשרירים ובגפיים (אחראי על מסת שריר) משום שהוא אחראי על הנעה של צ'י ודם לגפיים והזנתם. 
    תהליך הלעיסה מתחיל בפה ובשפתיים ולכן כאשר אנרגיית הטחול בריאה יהיה חוש טעם תקין והשפתיים יהיו לחות וורדרדות. 
    הנשמה השוכנת בטחול נקראת YI והיא אחראית על העיכול המחשבתי כמו: למידה, שינון חומר, זיכרון ריכוז ועל התעסוקה בניהול שוטף של היום והמשימות החיוניות לקיום השוטף, כמו: פרנסה בריאות, משפחה וכו'. 

    סינדרומים: 
    חולשה באנרגיית הטחול – חוסר תאבון, נפיחות בבטן לאחר הארוחה, עייפות, לאות, חזות צהבהבה, חולשה בגפיים, יציאות רכות. 
    במידה ויש לחות יהיו גם: בחילות, נוקשות בחזה ובאפיגסטריום, תחושה של כבדות. 
    - מערבית נראה תופעות של אטרופיה ומחלות ניווניות של ריקמת שריר (כמו CFS). 
    אטיולוגיה- תזונה לא נכונה (מטוגנים, מוצרי חלב וכו') מחשבות מרובות, לחות, מחלה כרונית. 

    צניחה של חולשת טחול– זהו סנדרום ספציפי שהחריף מחולשה של הטחול וכן יהיו גם סימפטומים של חולשת טחול.
    עייפות קשה, חולשת גפיים, מלאות, תחושת משיכה כלפי מטה, צניחות פיזיולוגות של איברים כמו: הרניה, טחורים, צניחת רחם וכו'. דחיפות ותכיפות במתן שתן. 
    אטיולוגיה- תזונה לא נכונה, עמידה ממושכת, חולשה באנרגיית הטחול. 

    חולשת יאנג של הטחול – חוסר תאבון, נפיחות בבטן לאחר הארוחה,עייפות, חזות צהבהבה חיוורת מבריקה, חולשה של 4 הגפיים, גפיים קרות, יציאות רכות, בצקות, צמרמורות, שלשול עם מזון לא מעוכל. 
    אטיולוגיה- תזונה לא נכונה, מחשבות יתר, חשיפה לקור, מחלה כרונית, חוסר יאנג. 

    קור ולחות שתקפו את הטחול – חוסר תאבון, נוקשות בחזה ובאפיגסטריום, תחושה של קור באפיגסטריום שמוטבת בחימום, תחושה של כבדות בראש ובגוף בכלל, טעם מתוק בפה או חוסר טעם, חוסר צמא, יציאות רכות, הפרשות וגינליות לבנות (קנדידה), לאות. 
    אטיולוגיה- חשיפה ללחות חיצונית, מזון קר, צריכה מרובה של מוצרי חלב. 

    חום ולחות שתקפו את הטחול – נוקשות באפיגסטריום ובבטן תחתונה, חוסר תאבון, תחושת כבדות, צמא ללא רצון לשתות או שתיה בלגימות קטנות, בחילות, הקאות, כאבי בטן, יציאות רכות עם ריח רע, תחושת שריפה בפי הטבעת, שתן מועט וצהוב כהה, חום נמוך, כאבי ראש. 
    לפי הרפואה המערבית סינדרום זה מאפיין: גסטריטיס וקילקול קיבה. 

    טחול שלא שולט בדם – ציינו בהדמה על הטחול שהוא שמחזיק את הדם בכליו ושולט בו ולכן אם תפקוד זה לא יהיה תקין או חלש אז תהיה נטייה לשטפי דם, סימנים כחולים, (בעיקר אצל נשים) טחורים, ורידים בולטים, דם בשתן או בצואה, חזות צהבהבה, קוצר נשימה. 
    אטיולוגיה- תזונה לא נכונה, מחשבות מרובות, לחות, מחלה כרונית. 
  • תפקודי קיבה:
    הקיבה נחשבת למקור האנרגיה במיוחד לאחר הלידה. 
    היא מכונה ים הדגנים ומקור הנוזלים ולכן היא חשובה בתהליך הפרדת נוזלים. 
    הקיבה קולטת את המזון ומבצעת תהליך של עיכול ופירוק המשול ברמה הפיזיולוגית ריקבון והבשלה ובתהליך זה המזון הופך לפאזה נוזלית שזהו הפירוק הראשון, ובעצם מכין את השטח לטחול לביצוע הפרדה נוספת של מיצוי והתמרה של המזון. 
    הקיבה יחד עם הטחול (שניהם שייכים לאלמנט האדמה) אחראים על תהליך של הפיכה ממזון לאנרגיה זמינה לגוף וביחד הם מפיצים אנרגיה ל4 הגפיים. 
    הקיבה אחראית על הורדת האנרגיה והמזון מטה, ולכן כאשר הקיבה סובלת מחוסר איזון האנרגיה שלה משתנה ועולה כלפי מעלה ולכן יש לנו את התחושה של צרבות, בחילות, הקאות וכו'. הקיבה לא מסוגלת לקבל או לעכל את האוכל כמו שצריך. 

    סינדרומים: 
    חוסר באנרגיה של הקיבה – קיבה חלשה שגורמת לבעיות עיכול ולכן תהיה רגישות ותחושה של אי נוחות באזור האפיגסטריום, חוסר תאבון, כאב עמום בקיבה, פגיעה בחוש הטעם, תחושה של חולשה בעיקר בגפיים, יציאות רכות,עייפות בעיקר בבוקר. 
    אטיולוגיה- תזונה חסרה, מחלה כרונית. 

    חוסר ביין של הקיבה – כאשר יש חוסר יין נוצר מצב של חום שמייבש את הנוזלים (הקיבה משולה למקור הנוזלים ) ואז נוצר מצב של יובש בקיבה והקיבה היא איבר שזקוק להמון לחלוח ונוזלים והיובש פוגע בתהליך ההרקבה וההבשלה של המזון בקיבה ולכן נוצר מצב של היתקעות מזון. 
    והסימפטומים שנראה הם: קושי בבליעה, חוסר תאבון, כאב טורדני בעיקר בלילה או אחרי האוכל, פנים סמוקות, חום, נטייה לעצירות, יציאות יבשות, אי שקט נפשי. 
    אטיולוגיה- תזונה לא מסודרת, אכילה מאוחרת בלילה, אכילה בין הארוחות, עבודה משולבת עם אכילה. 

    אש בקיבה – נפיחות בבטן, כאב חזק ושורף באפיגסטריום (אזור הקיבה) יתכנו פנים אדומות, צמא רב למשקאות קלים, רעב מתמיד מכיוון שיש מצב של אש בקיבה אז כל מה שאנחנו מכניסים לקיבה נשרף ומתכלה כלא היה ולכן יש תמיד תחושת רעב ואוכלים המון ולא משמינים. 
    פצעים בפה, אפטות, דימום מהחניכיים, ריח רע מהפה, עצבנות, עליה של חמוץ. 
    אטיולוגיה- מזון חם ושומני, עישון. 

    קור שחודר לקיבה – כאב פתאומי באפיגסטריום, תחושה של קור ולכן יש העדפה לשתיה ומזון חם, הקאות של נוזל שקוף, החמרה של כאב או בסימפטומים לאחר שתייה של נוזלים קרים והקאה ישר לאחר מכן ולכן העדפה לשתיה חמה. 
    אטיולוגיה- חדירה של קור חיצוני, חשיפה לקור, אכילה מרובה של מזון קר. 

    הצטברות של מזון בקיבה – חוסר תאבון, נפיחות ומלאות באפיגסטריום המשתחרר עם הקאה, בחילות,הקאות, ריח רע מהפה,גיהוקים, אינסומניה, עליה של חמוץ. 
    אטיולוגיה- אכילה מרובה מידי, אכילה מהירה או אכילה בחיפזון,דאגות בזמן האוכל. 

    סטגנציה של דם בקיבה – כאב דוקר באפיגסטריום המוחמר בחום ובמגע, כאב לאחר האכילה, הקאות של דם, דם בצואה. 
    לפי הרפואה המערבית יכול להיות שזה מצב של פרפורציה – קיב בקיבה שיוצר חירור בדופן הקיבה, סרטן הקיבה. 
    אטיולוגיה- קשור לאחד מהבעיות של הקיבה שציינו עד עכשיו או החמרה של אחד מהסינדרומים, בעיות רגשיות. 

    אנרגיה מורדת של הקיבה – גיהוקים, שיהוקים, בחילות הקאות. 
    אטיולוגיה- בעיות רגשיות (דאגות חרדות). 



 


 


טופס   הרשמה   לידיעון   אנרצ'י
 
דוא"ל*
שם