Phone
סל הקניות שלי
ייו-ויאנג-(yin-and-yang)

  • אחד החוקים הבסיסיים ביותר בטבע, נובע מהיות פרטיו מוגבלים ע"י גבולות. כל דבר שאנו יכולים לחוש בעזרת חושינו הוא בעל התחלה וסוף. למרות זאת משתנות התופעות באופן מתמיד, תוך תנועה אינסופית של שיווי משקל ממנו החוצה. הבנת עובדות אלו הביאה כפי הנראה את הפילוסופים בסין העתיקה למסקנה שבכדי להגדיר שפת תקשורת מקובלת, שתוכל לתאר את התהליכים והמאורעות בטבע, יש להשתמש בצמד מושגים יחסיים, אך ברורים. ולמושגים אלו קראו יין ויאנג. 
    יין משמעותו הצד החשוך או המוצל של הגבעה ואילו היאנג הוא הצד המואר של הגבעה. ומכאן נובעות הגדרות לכל תופעה או מאורע אחר בטבע. 
    היאנג נחשב לאקטיבי, מואר, יבש, חם, גברי וכו'. 
    היין נחשב לפסיבי, חשוך, רטוב, קר, נשי וכו'. 
    למרות הגבולות שיוצרים צמד המושגים חשוב לזכור שאף אחד מהם לא קבוע.
    "כאשר היאנג מגיע לנקודת השיא מתחיל להשתלט היין, וכאשר מגיע היין לשיאו הוא מתחיל להיחלש ולפנות מקום ליאנג. 

    כאשר הירח מלא הוא מתחיל להתרוקן, זהו השינוי האינסופי של הדאו השמימי. כאשר כוח מגיע למקסימום הוא מתחיל להיחלש וכאשר הדברים הטבעיים מתמלאים הם מתחילים להתפזר. אחרי הבשלות בא הריקבון ואחרי השמחה בא העצב אלו הם המצבים המשתנים תמידית אצל האדם". (לאו טסה) 
    תהליך מתמיד זה מאפיין כל תופעה בטבע, הכל משתנה- היום הופך לערב, לילה לבוקר, האביב הופך לקיץ, הים מתאדה הופך לעננים גשם נחל ושוב ים. הסמל שלהם מראה את הזרימה המתמדת בין שני הכוחות כאשר בתוך כל יין יש יאנג, ובתוך כל יאנג יש יין. בעולם התופעות הטבעיות לא נמצא אף פעם יין מוחלט או יאנג מוחלט. אפילו בשיאו של היום נמצא מקום מוצל, כפי שבלילה מאירים הירח והכוכבים. הסמל שלהם מראה את הסימטריה ואת שוויון הכוחות שבהם הם מצויים. כל אחד מושך לכיוונו שלו ובו בזמן נמשך אל האחר וביחד הם יוצרים מעגל, סמל השלמות שזרימתו נצחית. 
    על-פי תפיסת העולם הסינית מיקומו של האדם בין השמיים (יאנג) ובין הארץ (יין) ובכדי להתקיים ולבצע את תפקידו עלי אדמות הוא חייב להיות בהרמוניה עם גורמים אלו. 
    "הדאו" תורגל ע"י חכמים והוערץ ע"י הבורים. ציות לחוקי היין והיאנג משמעותו חיים, וסרוב משמעותו מוות. המצייתים ישלטו, בזמן שהמתמרדים יחיו בחוסר סדר ובלבול". 
    (nei ching) 



 


 


טופס   הרשמה   לידיעון   אנרצ'י
 
דוא"ל*
שם