Phone
סל הקניות שלי
דיקור-להיפוך-עובר

היפוך עובר חיצוני


היפוך חיצוני מתבצע לאחר שבוע 37,  על ידי רופא מומחה בחדר לידה ללא הרדמה וללא חומר אלחוש, תחת מעקב של אולטרה סאונד.
בהתאם לצורך ולפי החלטת הרופאים ניתנת תרופה להרפיית שריר הרחם  ולאחר מכן הרופא מפעיל לחץ ידני חיצוני על העובר ועל הרחם, על מנת לנסות לסובב את העובר למצג ראש.
לאחר הפעולה האישה נשארת להשגחה תחת ניטור עוברי על מנת לבדוק את מצב העובר.
פעולה של היפוך חיצוני עלולה להיות לא נעימה וכואבת.
עלולים להיות סיכונים וסיבוכים, מצוקה עוברית, ירידה בדופק העובר, פגיעה ברחם, קריעת רקמות, היפרדות שליה, דימום כבד, ירידת מים, תסחיף מי שפיר.
אחוזי ההצלחה של היפוך חיצוני נעים בין 40-70 אחוזים ותלויים במשקל העובר, גודל הרחם וכמות המי שפיר.
 
מקרים בהם לא מבצעים היפוך חיצוני:
  • מיעוט מי שפיר
  • דימומים
  • הריון עם יותר מעובר אחד- קיים חשש להסתבכות חבל הטבור בראש העובר.
  • עובר קטן מאוד- החשש שיתהפך חזרה למצג עכוז.
  • עובר גדול מאוד- החשש שהתהליך יגרום לקריעת רקמות.
  • הריון מתקדם לאחר שבוע38- בדרך כלל לא מבצעים  בשלב זה היפוך חיצוני מהחשש לפגיעה .
  • שליה קדמית- מקשה על תהליך ביצוע היפוך חיצוני.
  • ניתוח קיסרי בעבר-הצלקת עלולה לגרום לסיבוכים בעת ביצוע ניסיון ההיפוך.
 
טיפולים נוספים ברפואה המערבית:
  • ניתוח קיסרי- סיכונים בניתוח ליולדת ולתינוק, סיבוכי הרדמה, תופעות לוואי, זיהומים, דימומים והידבקויות,זמן החלמה ממושך.
  • לידת עכוז- בדרך כלל אינה מומלצת, הלידה מורכבת ומסוכנת ליולדת ולתינוק, מיומנות הרופאים הכרחית במקרה זה, לכן מרבית בתי החולים נמנעים מלבצע לידת עכוז.