דיכאון לאחר הפלה

 
הצורך במאמר מסוג זה התעורר לראשונה כאשר חברה יקרה התקשרה וביקשה להגיעה אלי לטיפול.ידעתי כי היא עברה הפלה יזומה בשבוע מתקדם עקב סיבוכים קשים בהתפתחות העובר. ידעתי כי היא נשמעה לי לא טוב בטלפון, אבל לא הבנתי את גודל מצוקתה, עד אשר פתחתי את דלת הקליניקה בפניה והיא נפלה בזרועותיי בבכי עז, מופתעת אף היא מן הבכי.
במהלך השיחה עימה התחוור לי, כי אותה חברה עברה התמודדות נפשית שבמורכבותה דמתה לתהליך של אבל בעקבות איבוד הריונה בשלב כה מתקדם. אבל הסביבה בה חייתה דרשה ממנה לתפקד כאילו כלום לא קרה ולצערי גם לחברתי הייתה אותה דרישה מעצמה – עסקים כרגיל.
 
ב- 2010 דווח על כ –19,531 הפלות מאושרות בישראל. 40% מתוכן נעשו עקב חשש להתפתחות לא תקינה של העובר, או הריון העלול לסכן את חייה של האישה. אם נתייחס רק לנתון הספציפי הזה, נוכל לומר שכמעט 8000 נשים נאלצו לסיים את הריונן הרצוי תחת סיטואציה מורכבת נפשית לכל הדעות, בה הן נאלצות להחליט על גורל חייהן שלהן או גורל העובר אותו הן נושאות בקרבן.
בעוד שדיכאון לאחר לידה (PPD - Postpartum depression ) הינו התמודדות נפשית מוכרת חברתית פסיכולוגית ופסיכיאטרית, נראה כי דיכאון לאחר הפלה ( PAS - Post-Abortion Syndrom ), אולי מוכר בעולם הפסיכולוגי פסיכיאטרי, אך אינו מקבל לגיטימציה חברתית כפי שדיכאון לאחר לידה מקבל, זאת למרות שנתונים ממחקרים אחרונים בתחום מראים כי השכיחות של דיכאון לאחר הפלה הינו גבוה כיום וייתכן אף יותר מדיכאון לאחר לידה.
כיום רוב המחקרים מראים כי בין אם הפסקת הריון נעשית מבחירה אישית באופן התערבותי או מתרחשת באופן טבעי, אם עקב בעיה פיזיולוגית של העובר/אם או עקב הריון שאינו רצוי לאישה באותו הזמן- הפסקת הריון יכולה להחוות לאישה כאירוע טראומטי בחיים אפילו אם העובר הוא רק בין מספר שבועות ספורים!
באופן טבעי הנטייה המרכזית יותר של נשים לאחר הפלה והסובבים אותן הינה הרצון להתרכז בהתאוששות גופנית ובמניעת הסתבכויות תוך רחמיות. ככל שתקדים האישה לקבל ווסת שהינה אחד הסימנים לתקינות המערכת הביולוגית הנשית, כך תוכל להקדים לנסות להיכנס להריון בשנית ולהמשיך בחייה. כאמור אור הזרקורים המופנה להתאוששות הפיזית מסיח את הדעת מהצרכים הנפשיים של האישה לעבד את החוויה הקשה, מה גם שחברתית נראה כי "המהלך המרפא נפשית ביותר" הינו התעברות מחדש.
 אך כאן הטעות הגדולה - מחקרים אחרונים מציגים עדויות כי נשים שעברו הפלה, במיוחד בשלבים המאוחרים של הריונן, ממשיכות לסבול מרמות גבוהות של חרדה ודיכאון לכל אורך הריונן השני. בנוסף אותם מחקרים מציינים כי חוסר ההתייחסות לצרכים הנפשיים של נשים לאחר הפלה, מבחינה חברתית, הן חלק מן הגורמים המעודדים תחושות של כעס, צער, ייאוש ודיכאון בנשים אלו.
 
שינויים פיזיולוגיים לאחר הפלה.
חיוני לציין כי גם השינויים ההורמונאליים לאחר הפלה קשורים למצבה הנפשי (קצר הטווח) של האישה. כפי שאישה לאחר לידה חווה שינויים הורמונאליים, כך גם קורה לאישה לאחר הפלה. לאחר הפלה ישנם שינויים חדים בהורמוני המין (אסטרוגן , פרוגסטרון) ותיתכן אף צניחה של הורמוני בלוטת התריס. חומרת השינוי ההורמונלי קשורה בשלב בו התבצעה ההפלה . כמו כן תיתכן עליה בהורמון הקורטיזול המופרש במצבי דחק (סטרס) שמאפיין הפלות בשלבים מאוחרים של ההיריון. שינויים הורמונאליים אלו יכולים בהחלט לגרום לשינויים במצב הרוח ואף לדיכאון מכיוון שיש להם השפעה בלתי מבוטלת על מערכת העצבים המרכזית .
 
לא תמיד תחושותיהן של נשים לאחר הפלה קבלו לגיטימציה מהעולם הפסיכולוגי/פסיכיאטרי.
מסקירה מחקרית עולה כי בשנות השמונים רוב הדיון המחקרי עסק בשאלה האם בכלל קיימות תחושות של צער חרדה ודיכאון לאחר הפלה.
בשני העשורים האחרונים הצטברו עדויות ומחקרים רבים אשר חקרו בעיקר את ההשפעות הנפשיות קצרות הטווח (עד 13 חודשים מזמן האירוע ) בנשים שעברו הפלות מסוגים שונים. כיום בין מרבית החוקרים רווחת תמימות הדעים כי נשים שאיבדו את הריונן  במיוחד בטרימסטר שני ושלישי עלולות לפתח הפרעות נפשיות כחרדה ודיכאון. לכן הכיוון המחקרי מתרכז כיום בהשפעות ארוכות הטווח של PAS על האישה אך גם על התא המשפחתי. כמו כן מתרכזים המחקרים בהשלכות הנפשיות בנשים שעברו מספר הפלות מול נשים שעברו הפלה אחת בשלבים שונים של ההיריון, או מה המשמעויות של טיפול תמכתי נפשי בנשים לאחר ההפלה.
 
ההתקדמות המחקרית בנושא מעגנת את התפיסה כי הפלה הינה אכן אירוע טראומתי ורוב המחקרים שבוצעו בעשור האחרון מאששים תחושות  של צער עמוק , חרדה , דיכאון, קשיי תפקוד במערכת הבן זוגית היומיומית ואף Post traumatic stress disorder – PTSD
בין אם התגובה הרגשית לאחר הפלה הינה עקב שינויים הורמונליים ובין אם היא עקב אירוע הפלה טראומתי, חשוב שכל אישה שעברה הפלה או עומדת לעבור הפלה תהיה ערה לתחושות הפוקדות אותה וכך גם סביבתה, על מנת למנוע הידרדרות של מצבה הנפשי.
 
דוגמאות לרגשות והתנהגויות שכיחות שיש לשים אליהם לב לאחר הפלה
תחושות וסימנים שניתן לזהות בהקשר זה הינם עצבות, רצון עז לבכות כל הזמן, כעס המופנה כלפי פנים או כעס שאינו שגרתי כלפי בן זוג או הילדים. חרדה – הזעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, אי שקט תמידי, עצבנות, אשמה (תחושה נפוצה מאוד בנשים שעברו הפלה ), תחושת ייאוש מהחיים ותחושת חוסר שליטה על החיים, דיכאון – חוסר יכולת להירדם או לקום בבוקר, חוסר תאבון, אפאטיות, מחשבות על אובדן .
 
 הטיפול הנטורופתי ב- PAS.
 הטיפול הנטורופתי בבסיסו הינו טיפול אשר מבחינה פילוסופית רואה את האדם על כל חלקיו השלמים. זהו טיפול המתייחס לעולם הנפשי והפיזי של המטופל ביחד ואינו מפריד בינהם, הנפש משפיעה על התפקוד הפיזיולוגי , והתפקוד הפיזיולוגי משפיע על הנפש.
הטיפול הנטורופתי במצבים כ – PAS יכול לכלול:

• טיפולי מגע כרפלקסולוגיה אשר בכוחם ליצור תחושה של הכלה חום, רוגע, הנאה מן הגוף הפרטי במידה ונוצרים תחושות של ניכור גופני לאחר הפלה. כמו כן ניתן להשפיע באופן עצבי על הבראת מערכת המין הנשית דרך כפות הרגליים.
• טיפול בפרחי באך- תמציות העובדות על תדרים אנרגטיים ורגשיים ויכולות לעזור ולהשפיע במצבים נפשיים מורכבים.
• טיפול ותמיכה תזונתית הדואגת כי המטופלת לא תמצא במצבי חסר הגורמים להתדרדרות פיזיולוגית ונפשית אלא מעודדים פעילות תקינה ומרגיעה של מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית.
• טיפול טבעי בצמחי מרפא התומכים בכל הרבדים מעידוד איזון הורמונאלי תקין לאחר הפלה ועד לתמיכה במצבי סטרס ודחק קשים כלאחר הפלה.

 
 
לסיכום:
 
כיום בשנת 2012 זו כבר אינה שאלה האם הפלה עלולה לגרום למצבים נפשיים מורכבים כחרדה או דיכאון. בכל שלב של הפסקת הריון מסיבות יזומות או טבעיות יש לקחת בחשבון כי הפלה יכולה ליצור חוויה טראומתית לאישה שהפילה ואף לבני משפחתה.
מקוצר היריעה לא ניתן היה לדון לעומק בנשים הנמצאות בטיפולי פוריות ונמצאות בסיכון גבוה לעבור הפלות מרובות בזמן התהליך.
האם קיים שוני בקשיים הנפשיים של אישה שאבדה את הריונה בהפלה טבעית (לפני שבוע 20)  או אחרי שבוע 30 בה נאלצות נשים לעבור לידה פעילה מלאה בבתי חולים.האם ישנה התמודדות נפשית שונה במידה וההפלה הייתה טבעית או יזומה, האם יש השפעה סוציו אקונומית על התמודדותה של האישה בתוך התהליך וכן הלאה.
בכל זאת- כפי שהחברה שלנו ערה לאפשרות של דיכאון לאחר לידה כך אנו צריכים להיות ערים להתמודדות הנפשית של נשים עם הפלות בשלבי ההיריון השונים ולצורך בטיפול תמכתי, על מנת להקל על הנשים הגברים והילדים והמעורבים בתהליך המורכב הזה.

קיראו עוד על יפעת קלפה כותבת המאמר- מטפלת בנטורופתיה ורפלקסלוגיה.
 
 

• דיכאון
• דיכאון בריא-חרדה נכונה
• חרדה